קולאז' א

"תביא מים, תביא יין, מלצר,

תביא לי זרי פרחים, תביא-

בא לי להתאגרף עם ארוס."

(אנקריאון)

"...כל גרגר באבן זו, כל הבהוב מינרלי של הר זה שטוף הלילה כשלעצמו הוא עולם. עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא לבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר."

(המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי)

בין שני הטקסטים הנ"ל, אנו תוהות על מהות החשק, מה מצית את התשוקה?

מתי היא כמו נשלטת על ידי דיוניסוס, משכרת, מתעתעת ומרחיקה מהמציאות, מביאה סכנה וגאולה בו זמנית?

מתי היא לעזר, יצר חיים מעורר, מציל מכאב החידלון האנושי? איך למצוא את הליבידו כשנדמה שאיננו?

החלוקה בין האלוהי, הנשגב והפנטסטי לבין מפגשים אנושיים כואבים עם מציאות של חולי, מוות וקשיי היומיום איננה דיכוטומית. אנו מתחככות בחיים על כל גווניהם ופוגשות את הארוס גם בתוך מלחמות המציאות; לפעמים זאת בריחה, לפעמים העמקה אל תוך עצמנו, לפעמים דווקא רצון לאיבוד עצמי, לפעמים זה צורך לשמר חיות בתוך חוויות מיתה פנימית ולפעמים פשוט דחף פיסי, פרימיטיבי, מהות יצירתית של אהבה.

אנחנו מחפשות בתנועת הגופים את מקור האנרגיה היצרית, הבוראת והורגת חיים.

דואט מאת ובביצוע: נועה שילה ועינת גנץ.

תלבושות: רוזי כנען.

תאורה: רותם אלרואי.

ניהול חזרות: אלכס שמורק.

צילום: צביקה תורן.

היצירה פותחה בבית המחול מנשה, במרכז Zagreb Dance Center במסגרת חילופי אמנים עם מרכז מחול שלם ובתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

ב31.7 ביקשו ממני לשלוח טקסט על היצירה. היום יום שישי, ה4.8, השעה 23:46 בלילה. אני צריכה להגיש את הטקסט עד מחר בערב. זו הגרסה התשיעית שאני כותבת: 

אני משתמשת בפעולה הכוריאוגרפית כדי לשאול שאלות, ולהגדיר מחדש את חוקי ההופעה והפרפומר.ית. אני שוהה בנקודת המפגש בין עולם הבמה הפנטסטי והמבויים אל מול המציאות היומיומית הספונטנית, ומשחקת. 

**את הגרסה הזו סיימתי לערוך ביום ראשון ה6.8 בשעה 9:33. בחודש אוקטובר, ברגע בו תקראו את הטקסט הזה, אני בטח ארצה לכתוב טקסט אחר. מה בעצם יש להגיד על יצירה שקרויה על שמי?

סולו מאת ובביצוע: עלמה קרבט שמש

תאורה: רותם אלרועי

עין חיצונית: עמית לנדאו

ייעוץ מוסיקלי: אבשלום אריאל

היצירה פותחה במרכז arts printing house בוילנה ביולי 2023, במסגרת חילופי אומנים עם מרכז מחול שלם.