מאת מאיה פופובה
"מוזה", היא קומדיה כוריאוגרפית על נגר ועל המוזה שלו. שתי הנשמות השונות הללו מנווטות את הכמיהה המשותפת שלהן לביטוי עצמי עם המון הומור ודמיון.
כוריאוגרפיה, דרמטורגיה וביצוע: מאיה פופובה, אנטולי שיינפלד.
מוזיקה : דרק פייכטר, מיקיס תיאודורקיס, בובי מקפרין, טיימן.
"שקט סינתטי"- זו עבודת סולו שנעשתה בהשראת ההתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית והרובוטיקה. בעוד הרובוטים מדמים יותר ויותר את צורת האדם, והבינה המלאכותית את היכולת ללמוד, להתפתח, ולהגיב עם מהירות ובדיוק מדהים, אפשר להרהר האם יום אחד תהיה לבינה המלאכותית זהות עצמית?
הצופה מוזמן למסע בתקופה חדשה ונפלאה ולחשוב על האפשרות שרובוט, שנוצר על-ידי האנושות באמצעים טכנולוגיים, יתעורר לפתע עם תודעה והכרת קולו שלו בתוך המרחב העצום של הרשת המקוונת. הופעת הסולו מתארת את המאבק של הרובוט בעת שהוא מנווט את הנתיבים המבוכיים של הרגשות והרצונות חדשים שנגלו לו. זו היא צלילה לתוך הפוטנציאל של הבינה המלאכותית שמביאה למהפכה את החזון ואת הקיום שלנו בדרכים שמעבר כרגע להבנתנו.
ברגע זה, יש לשאול – האם הבינה כמהה לאותה עצמאות כמו האנושות, ליכולת להגשים את תשוקותיה ורצונותיה?
כוריאוגרפיה, רקדנית - מאיה פופובה
מוזיקה - פיטר בנס, ריצ'י האוטין, מקס ריכטר
2310
Pic: Valery Lapshow
