top of page

על רקע עידן הקורנה, שבו אנו מתקשרים דרך רשתות חברתיות בעיקר באמצעות הראשים שלנו, נבדוק איך הפרוטומ העכשווית (פסלי ראש וצוואר הסטוריים)משפיעה על תפיסת הזמן המשתבש, הקיום החלקי והקשר האנושי. זהויות חומקות והרצון להנצחה עוברים בין האישי לאנונימי, למשובש, למתוקן . מה מספרים לנו הדימויים של חיינו על הזמן שלנו ועל הנצח.

העבודה עלתה במסגרת הפקת פסטיבל מחולשלם 2020 ומתבססת על המופע תלוי המקום "פולחנאני" שעלה במסגרת האירוע הווה מתמשך באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל.

כוריאוגרפיה: איריס ארז , רקדניות יוצרות: מיכל ארד, רות ולנסי, איריס ארז,סאונד: גיא שרף, תאורה: נועה אלרן צילום: יניב לינטון
עיצוב תלבושות: רוזי כנען הפקה: סיגל דהן

תודה גדולה ליגור גוטין וללטם רוזן על נדיבות ליבם.

תודה ענקית לאלעד וזאנה יניב מינצר וערן מלקמן על התמיכה והפרגון. למרחב מקום לתנועה על שהייתם לנו בית ולמחול שלם על האפשרות שנתתם לנו לעוף.

מאת איריס ארז

געגועים לפנים- גירסה דיגיטלית (2020)

bottom of page