הפקת מקור של תיאטרון הזירה הבינתחומית, עולה בבכורה במסגרת פסטיבל מחול שלם.
טופוגרפיה גופנית קבוצתית.
סדק גיאולוגי הוא בקע צר וארוך בקרום כדור הארץ, שנגרם על ידי כוחות פנימיים ומשתרע לאורכו של שבר עמוק. מעין צלקת העולה אל פני השטח בתנועה מתמדת אך סמויה, כזו שקשה לתפוש באמצעות חושים אנושיים. הקרקע נבקעת, אך הקואורדינטות של הפצע אינן ידועות, הסנסורים אינם שולחים התראות מצוקה ברורות. יחד עם זאת, הגוף הסנסטיבי – לפרקים הפרטי, לפרקים הקולקטיבי – נע לאורך הצלקת, קורא בכתב הברייל של הסדק, הופך לגילום הצורני של תבנית הַחֶסֶר.
ארבעת הגופים בתבנית:סדק נפגשים בעולם חושי מוגבר ומגיבים לו. הם מתגבשים ומתמזגים בו, נאספים ומשתברים כחומר הפגיע של החיים בזמן הזה. התודעה המרובדת שלהם, כלומר, זו הכוללת גם את גולמיותו של הגוף וגם את הנפש הנוזלת כמו מאגמה מבעד לחריציו, מחברת אותם ודוחקת אותם יחד אל עבר אופק רב-אנושי משותף.
המופע כולל עירום ואורות מהבהבים.
יוצר: ניר וידן | שותפות ליצירה ומבצעות : יעל וייס, מיקה קופפר, תמר קיש, ניר וידן | עיצוב סאונד: ליאור פינסקי | עיצוב תאורה וחלל: עופר לאופר ואייל ללי ביטון | יעוץ אמנותי: סיון בן ישי, עמית דרורי, הדר טלמור, נועה פרידמן | צילום : ילנה קווטני.
תודה לכרם שמי, הילה שפירא ויעל ונציה.
המופע נוצר בתמיכת סטודיו יסמין גודר, הגראז' - מכינה קדם אקדמית לאמנויות ובתמיכת מועצת הפיס לאמנות ותרבות.
