הרמת מסך 2

אופיר יודלביץ
Hands Up

את אימוג׳ן הכרתי דרך וידאו שהעלתה לרשת, Dying Handstands, בו היא ביצעה עמידות ידיים שקורסות, נובלות ומתות. הסרטון הזה, שהיה שונה לגמרי מכל אותם סרטוני עמידות הידיים המציגים שליטה או כוח, עוררו אצלי את השאלה (הקרקסית במהותה): מה עושים עם יכולת טכנית לאחר שעובדים כל החיים כדי להשיג אותה ואיך ניתן לעשות איתה אמנות?
העבודה המשותפת הולידה סדרה של ניסויים כוריאוגרפיים/ נאמברים קרקסיים בהם טכניקה וטכנולוגיה משתקפים זה בזה. יחד, אנחנו מנסים לברר מהו קסמה של עמידת הידיים ומהן מגבלותיה, ומדמיינים אותה מחדש.

כוריאוגרפיה: אופיר יודלביץ
פרפורמרית יוצרת- אימוג׳ן הוצל
מוסיקה: תומר ברוך
עיצוב במה: עופר לאופר
תלבושות: תמר בן כנען
דרמטורגיה: יעל ביאגון-ציטרון
מהנדס מערכת: פרופ׳ גיל יודלביץ
תוכן הנדסי: בני אביטל,  שיר פליגלמן - ציקל הנדסה
אלקטרוניקה: צביקה מקפלד
תכנות: אביהו יודלביץ

תודות: תודה למפעל הפיס וללהקת יסמין גודר. תודה לרוברט מחברת ציקל הנדסה על התמיכה הנדיבה והמקצועית. תודה לאבא שלי על כל הזמן, העזרה והידע שהשקיע. תודה לאיריס ארז, מיטל רז, נורית דרימר והלל קוגן על היצירתיות שלהן. תודה למשפחה שלי.

תמי יצחקי

מטא-תמי

סולו לפרפורמרית אחת וללהקה שלמה של בנות דמותה.

מופע חי של מופעי-חיים קטנים וגם גדולים-מהחיים, המרכיבים את חיי היומיום ואת חיית הבמה שבתוכנו, מסע שמתחיל במאה ה-6 לפנה"ס, ממשיך בניו-יורק של המאה ה-20 ומסתיים בפופ עכשווי ובבלגאן גדול.

כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי
יוצר שותף: רונן יצחקי
מוסיקה מקורית והדרכת כתיבה והגשה: מיכאל כהן
מוסיקה נוספת: Tirzah
עיצוב במה ותלבושות: רוזי כנען
ניהול חזרות: מיה רשף
עיניים חיצוניות: עלית קרייז, נופר סלע, חנן אננדו מרס

תודות: מפעל הפיס, עיריית ירושלים, משרד התרבות, בין שמיים לארץ, דנה רוטנברג ועודד גרף

אבידן בן גיאת
מה שלומך דולורס?

דולורס מתעוררת. היא משילה מעליה את כל מה שמונע ממנה חיי ערות וחופש. אולי יש דרך אוניברסלית להתעוררות, אבל בשבילה, זו פקיחת העיניים העצומות. היא שטה בסירה קטנה לקרחון בודד.

כוריאוגרפיה: אבידן בן גיאת  
רקדנית יוצרת: גילי גבע
מוסיקה: Lone Construct, Jason Lewis (כנראה ישתנה)
עיצוב במה ותלבושות:  אבידן בן גיאת
ניהול חזרות:  מלני ברסון

תודות : למלני ברסון על הכל, לטליה ויצמן, לגילי גבע, ראני עבד אל חי ולמשפחה שלי