02.05.22 | 20:30

ערב יצירות מאת מיכל מג ולי לוריאן- סדרת מחול קמפ״י

ערב יצירות מאת מיכל מג ולי לוריאן- סדרת מחול קמפ״י

ערב יצירות מאת מיכל מג ולי לוריאן

ערב ראשון במסגרת סדרת מחול קמפ"י

מלאך-בתולה-נרקומנית-זונה מאת מיכל מג

יצירה מענגת ומטרידה על הפער בין תדמית למציאות.

מחווה למריאן פיית'פול ולנפשי התועה.


מריאן פיית'פול היא דוגמא מרתקת למהפך קיצוני שעוברות כוכבות לעיני הציבור. פייתפול', פרצה לתודעת ההמונים ככוכבת תמימה, עלמה חיננית ועדינה עם שירים פיוטיים וקול מלאכי. בהמשך עמדה פיית'פול במוקד של מספר סערות תקשורתיות סביב חייה ההוללים כבת זוגו של סולן להקת הרולינג סטונז- מיק ג'אגר עד היעלמותה הפתאומית וחזרתה לבמה עם קול גראנגי' ומחוספס, תוצר של חיים כנרקומנית ברחוב.


באמצעות דימויים חזותיים, מלל ותנועה שוזר המופע 'מלאך-בתולה-נרקומנית-זונה', את החלקים השונים בחייה ובאישיותה של פייתפול' ובחיי שלי לכדי מופע המעלה סימני שאלה אודות המתח בין תדמית למציאות.


ליווי אמנותי- אידית הרמן, ארתור אסטמן, אריאל ברונז.

ייעוץ אמנותי- גבריאלה לב.


רק אם אין לי מה לצטט, אני רוקדת (חלקים מתוך) מאת לי לוריאן

מופע המבוסס על אימיילים דמיוניים שנכתבו לפרופסרית בסמינר "חושבים כוראוגרפיה".

סוזן לי-פוסטר כותבת: “Dancemaking (…) becomes a form of theorizing”.

ואני תוהה: האם עבודה תיאורטית יכולה להיות סוג של ריקוד?

המופע מתאר את תהליך ההכרות עם טקסט עיוני – בפרט קריאה, חשיבה וכתיבה – כפעולה גופנית, ומוצא דרכים להתערבב עם ספרים ומאמרים באופן פיזי. העבודה משתמשת בתיאוריה פמיניסטית, לימודי מחול ומחשבה יהודית עכשווית, אשר בשונה מהתפיסה המערבית הקלאסית שהנחה אפלטון, מצמצמים את הפער בין הגוף לתודעה. בעודנו יושבים ללא נוע בספריה, אנו אמורות לדמיין שהעבודה האקדמית נעשית במרחב תודעתי חוץ גופי. אך המופע ממחיש את ההפך: בסופו של יום לפני שולחן העבודה וערימת דפים, את עלולה למצוא את עצמך מותשת לחלוטין, כמו אחרי מאמץ פיזי אדיר. אכן, ישנו מאמץ אמיתי לנסות ולהבין טקסטים ורעיונות. לפעמים "להבין" מרגיש מאוד מלאכותי, כתחושה שנוגעת רק בפני השטח של הדברים, בזמן שממש "להבין", לתפוס משמעות בצורה מלאה ביותר, פועל תחת העור, בעומק הבשר.

רק אם אין לי מה לצטט, אני רוקדת הוא מחקר שהוא גם מאמר וגם פרפורמנס, גם תאוריה גם כוראוגרפיה, גם פעולה וגם דיבור.

מאת ובהשתתפות לי לוריאן

מוסיקה חיה מאת ובביצוע מיכל ספיר

טקסטים מאת לי לוריאן, שטפן צוויג ורונה ברנס

המופע עלה בתמיכת בית הספר לתיאטרון חזותי והזירה הבין תחומית, ירושלים, וקרן Giessener Hochschulgesellschaft. גרמניה

תודה מיוחדת לעירא אבנרי, רונה ברנס, יאיר גרבוז, ארקדי זיידס, יאיר ליפשיץ, נופר סלע, אוריאל קון ובויאנה קונסט

Avenir Light is a clean and stylish font favored by designers. It's easy on the eyes and a great go to font for titles, paragraphs & more.

12