פסקול הוא נשל

ציפור מזכירה לי שאני לא היא

יש בינינו יחסים

להזדהות עם זה

זה להישאר לבד

לשבור את התלות של סיבה ותוצאה ולראות מה מתקיים אורגנית

האינטימיות שנוצרת כשחיים בתוך אותו הפסקול

כשחיֹות בתוכנו חיֹות

כשיש מישהו להרגיש ביחס אליו

ואת כל הנוסטלגיה

היצירה חוקרת תקשורת בתוך מרחב סובייקטיבי. גירויים יוצרים הזדהות, זכרונות, זרות, אנחנו משתמשים זה בזו כדי להרגיש, לענות על חוסר. הניצול הזה גם הוא משמעותי בשביל מי שחווה אותו. זה להיכנס אל תוך רגע שקורה בהווה ובו המון מפגשים עם סיפורי עבר. אנחנו תפקידים שונים זה בשביל זו, מתחלפים בחוסר עקביות. עד כמה אפשר באמת להיפגש כשטריגר פתאומי זורק כל אחד.ת לסיפור שלו.ה

רקדנים יוצרים: סופיה גנדלמן ומיכאל שחרור

כוריאוגרפיה: סופיה גנדלמן ומיכאל שחרור

מוזיקה מקורית: סופיה גנדלמן

כינור: נתן שחרור