שפתיים

שפתיים מאת: תמי יצחקי

מקום בו יתנשקו השפה של הפה עם השפה של הגוף, השפה המקומית עם השפה הזרה, בתקווה למצוא שפה חדשה שבה נוכל כולנו באמת לדבר.

הריקוד שבין המילים לתנועות, המתחרות ביניהן ללא הרף בתוך גופן של המבצעות ובתוך ראשו של הקהל, כמיקרוקוסמוס של תופעות חברתיות, תרבותיות, דרכי חשיבה, פוליטיקה, פילוסופיה, דת, פואטיקה ואפילו אבולוציה.

השפה היא בית, היא זהות, היא שייכות. היא הבסיס ממנו ודרכו אנחנו פוגשים את עצמנו ואת העולם. מה קורה כששתי רקדניות דוברות שפות מילוליות שונות? כיצד זה משפיע על המפגש ביניהן ועל השפה הנוספת – הגופנית – שהן מנסות לחלוק?

תמי ויוליה מפגישות את העברית עם הרוסית, את שפת אימן עם שפות זרות אחרות , ואת כל אלו מפגישות עם השפה המשותפת של הגוף.

אמא לשלושה, יוצרת מחול ומנהלת אמנותית.